גל נ' תומר,מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ

החלטה

לפניי בקשה למתן צו עשה זמני וצו מניעה זמני. המבקש עתר בבקשתו למתן צו המורה למשיבה לחבר באופן מיידי למים את החממות שלו במשק מס' 33 במושב תומר וכן לאסור על המשיבה לעשות כל מעשה שיש בו כדי לגרום לניתוק המים המסופקים כיום למשק.

בבקשתו טען המבקש כי בבעלותו ובבעלות גרושתו נחלה במושב תומר. בהתאם להסכם הגירושין בין השניים, מתגוררת גרושתו בבית אשר במשק והמבקש מחזיק במשק החקלאי, הכולל בין היתר מטעים וחממות. המבקש טען, כי היה חבר באגודה החל משנת 1982 ובחודש יולי 2011, לאחר רצף אירועים שפורטו בבקשה, בוטלה חברותו באגודה. ממועד זה, כך נטען, החלה האגודה לחייבו עבור השקיית המטעים והפרדס במחיר גבוה בהרבה מהתעריף לעיבוד חקלאי, ותוך הטעייתו פירקו לו את שעוני המים של החממות. המבקש טען, כי בחודש ינואר 2014 השיג מימון לצורך גידול קישואים ובעקבות כך פנה בתחילת חודש פברואר 2014 למר יריב סגל, מזכיר האגודה כיום, בבקשה להפחית את תעריף המים לתעריף חקלאי ולחבר את החממות בחזרה למים. המבקש טען, כי מר סגל הבטיח לו תשובה תוך מספר ימים ובעקבות שיחה זו שכר המבקש פועלים, הכין את שטח החממות לשתילה והזמין 6,000 שתילי קישואים ו-2,000 שתילי מלונים בסך כולל של כ-4,200 ₪. לאחר המתנה של כ-10 ימים הודיע לו מר סגל כי האגודה לא תספק לו מים לחממות מאחר ואינו חבר באגודה. לטענת המבקש, בעקבות התשובה השלילית ממזכיר האגודה לא ניתן היה לשתול את השתילים והם התייבשו לאחר כשבוע ימים בהם ניסה לשמור עליהם.

בתגובת המשיבה נטען, כי התמונה אותה מצייר המבקש אינה תואמת את המציאות. לתגובה צורף תצהירו של מר יריב סגל, מזכיר היישוב, אשר טען כי למבקש אין פרדס או מטע, אלא לכל היותר מספר עצי לימון ועצי זית הפזורים בשטח, והחממות אליהן מתייחס המבקש בבקשתו הן למעשה שטחים שוממים, נטושים ובלתי מעובדים מזה למעלה משנה וחצי. מר סגל טען, כי המבקש רכש לטענתו שתילים ושכר פועלים אף שלא ניתנה לו תשובה חד משמעית לפנייתו וביודעו שבחממות אין מים. כן נטען, כי המבקש אינו חבר אגודה ואינו מתגורר במושב מזה שנים רבות, אין לו כל זכויות והמשיבה אינו חבה לו דבר. לטענת המשיבה, מכסות המים המתקבלות אצלה ואותן היא מספקת לחבריה מדודות ותואמות את התוצרת שגדלה על גבי השטחים החקלאיים להם היא מספקת מים. מאחר והחממות נשוא תגובה זו עומדות נטושות כבר שנה וחצי לשיטתו של המבקש עצמו, כך נטען, כי אז לא הובאו בחשבון שעה שחולקו מכסות המים לתוצרת חקלאית לשנה זו. המשיבה טענה, כי החלטה שעליה לספק מים למבקש תביא לכדי חריגה ממכסות המים שבידיה וכפועל יוצא היא עשויה להתחייב בתשלומי קנסות ואף להגיע לניתוק של כלל המים המסופקים לחברי האגודה. לטענת המשיבה, בנסיבות בהן נזקו של המבקש ניתן להטבה באמצעות פיצוי כספי אין ליתן את הסעד הזמני המבוקש.

בדיון שנערך לפניי נחקרו המצהירים והצדדים סיכמו טענותיהם. בפתח סיכומיה הסכימה המשיבה למתן צו מניעה זמני שיותיר את המצב כפי שהוא, קרי שהמים המסופקים כעת לחלקת המבקש לא ינותקו. המשיבה שבה על התנגדותה למתן צו עשה שיורה על חיבור מים לחממות.

כידוע, צו מניעה זמני נועד להקפיא את מצב הדברים הקיים, וזאת על מנת לאפשר לתובע למצות את זכויותיו כלפי הנתבע במלואן. מטבע הדברים ההחלטה על מתן צו זמני מתקבלת בתנאים של חוסר וודאות באשר לצדקת כל אחד מן הצדדים לסכסוך, ובמצב דברים זה על בית המשפט להציב הסדר זמני שישקף איזון אינטרסים הולם בין המבקש לבין המשיבה (ר' רע"א 2592/02 חוצות היוצר חיפה בע"מ נ' י.ד.ס סקיי-פאב בע"מ (פורסם במאגרים)). על האיזון להיעשות על רקע טענות הצדדים ותוך מתן משקל למצב הקיים, לאופי הסעד המבוקש ולנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעשוי להיגרם למשיבה אם יינתן הסעד הזמני.

בענייננו, בקשת המבקש היא למתן צו עשה שמשמעותו שינוי המצב הקיים בשטח מזה זמן. הלכה היא, כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שיצווה על צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה. צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים, אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (פורסם במאגרים)). במקרה זה, אין לומר כי הנזק שעלול להיגרם אם לא יינתן הצו אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי. מנגד, מתן הצו המבוקש עשוי לעורר קשיים שלא ניתן לעמוד על היקפם ומשמעותם בשלב מקדמי זה של ההליך. במסגרת מצומצמת זו לא תוכלנה לבוא על פתרונן שאלות שמעוררים הצדדים בנוגע למכסות המים, קביעתן וחריגה מהן, כמו גם זכותו של בעל נחלה שאינו חבר באגודה לקבל מים ועוד, וכל אלה תידונה במסגרת התיק העיקרי. זאת ועוד, הסעד הזמני זהה למבוקש בתביעה העיקרית ומתן סעד כזה משמעותו למעשה קבלת התביעה בטרם נתבררו כל השאלות שעל הפרק.

נוכח כל האמור ובמאזן כולל של השיקולים הרלוונטיים, הבקשה למתן צו עשה לחיבור החממות במשק למים נדחית.

בהסכמה, ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לנתק את המים המסופקים כיום למשק של המבקש.

בשלב זה, איני עושה צו להוצאות. הצדדים יהיו רשאים לטעון להוצאותיהם בהליך זה במסגרת התיק העיקרי.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.